True Blood (דם אמיתי) רשמים מהפרק הראשון

אחרי צפייה בפרק הראשון, 57 הדקות הרגישו לי ארוכות ואיטיות מדי, והרבה יותר כמו פרק כפול מאשר פרק רגיל. לפי מה שמדברים צריך לראות לפחות 3-4 פרקים עד שמתמכרים, אז אני אתן את הספק הזה ואדגום את 2 הפרקים הבאים שיושבים לי במחשב לפני שאתן את ה- final verdict (מה גם שהדקות הולכות ומתקצרות. 55 לפרק השני, 52 לשלישי).

סוקי סטייקאהוס. שם מצחיק למישהי שעובדת בסוג של סטקייה.

הרעיון הכללי של הסדרה מעניין. הדמות הראשית, סוקי (קשה לי עם השם הזה אחרי גילמור גירלז), שומעת מחשבות. הבוס שלה, סאם, דלוק עליה, והחברה הכי טובה שלה, טארה, היא כושית ממורמרת. פאן. אחיה הוא פסיכופט שונא ערפדים ואוהב בחורות מבוגרות (וכנראה רוצח?), וסבתה זקנה חביבה עם חתולון. יש לנו גם הומו חביב בשם לה-פאייט שבטוח שכולם רוצים לזיין אותו, וזוג מסוממים שכונתי שלא ממש אוהב את סוקי שלנו.

אני לא התלהבתי ממנו, ואתם?

הומפיר הראשי לא כזה מלהיב. אולי הוא טעם נרכש. מבדיקה ב- imdb מדובר בשחקן בריטי בשם סטיבן מוייר, כמעט בן 40. כנראה בגלל זה לא כל כך התלהבתי. בכל מקרה, במפגש הראשון בין סוקי והוומפיר שלנו, בל (מבדיקה חוזרת זה ביל), סוקי היא זו שמצילה את המצב ולא להפך, כשזוג המסוממים השכונתי מנסים לשאוב את דמו ולשתות אותו, סוג של המקבילה הטרו-בלאדית לרד-בול שלנו.

חוץ מזה למדנו שכסף אמיתי = חסרון משמעותי לערפדים. מספיקה שרשרת כסף אחת לשתק ולפצוע אותם (לא היה שום דבר לגבי wooden stakes אם כבר דיברנו על הבאפי-וורס בפוסט הקודם). ראינו שיש ציצים, כראוי לסדרת HBO, וגם פתיח מבטיח, מוסיקה טובה ו- God Hates Fangs למרגלות כנסיה.

God Hates Fangs

אגב, שם הסדרה הוא על שם משקה סינתטי שכביכול פותח ביפן Tru Blood – המשקה שבזכותו הערפדים יצאו מארון הקבורה והחלו מסתובבים בינינו. יש אפילו סוג של ליגה נגד השמצה שמנסה להעביר תיקון לחוקה המבטיח זכויות שוות לערפדים. מגניב.

"כולנו שותים דם אמיתי! 100% סינתטי"

המשקה Tru Blood "יובא" גם לארץ ע"י yes ואפשר למצוא אותו החל מיום שלישי בכל מיני פאבים בארץ. לפרטים נוספים היכנסו לאתר הסידרה.