ראשי > טלוויזיה, פוסט אורח > טלוויזיה = מציאות, או שמא מציאות = טלוויזיה?

טלוויזיה = מציאות, או שמא מציאות = טלוויזיה?

פוסט אורח נוסף של עופר יזהר-ברנע. הפעם דיון קל בשם הבלוג. האם טלוויזיה היא אכן מציאות, או לא?

פעם חשבנו שהמציאות מגבילה את הדימיון ולכן מגדירה אותו. פעם ראינו את הטלוויזיה ואת המסך הגדול כהשתקפות של המציאות – של מצבים מחיי היומיום שלי ושלך. נכון לא כולנו ג'יימס בונד, אבל נהנים לחשוב כי ישנו מישהו אי שם שכן מגן עלינו. לא כולנו הגענו לחלל, אבל מקווים שהמציאות שלנו תוביל אותנו לשם. המשוואה שבראש העמוד הזה הפכה לאקסיומה. המציאות שלנו היא הטלוויזיה. עד רמה כזו שלא יודעים מה בא קודם, המציאות בה אנו חיים וממנה נובעת היצירתיות של עסקי השעשועים, או שמה הדימיון, שלא לומר גחמותיהם האישיות של כותבים אלו ואחרים, מכתיבים לנו כיצד לחיות את חיינו. כשהייתי ילד שאלו אותי "מה בא קודם – ביצה או תרנגולת?" אחרי שנים של לימוד והעמקה בתהליכי האבולוציה ותהליכי חיים בסיסיים ומורכבים הבנתי. שאלתי את עצמי מה בא קודם – המציאות או הטלוויזיה, התשובה כאן הנה חד משמעית – אין לי מושג.

תתבוננו לרגע אל מעבר לים ולאומה הגדולה השרועה ממערב מערב לנו, משוש עיניינו, ארה"ב, דעת הקהל מוכתבת לא פעם, ולא בענייני מה וכך, על ידי התוכניות הבידיוניות. תשאלו כל אזרח מצוי בארה"ב שנת 2006 – לא הגיוני שיעלה כוחו וימלוך עליהם נשיא שחור, סליחה – אפרו-אמריקאי (בנגיעה בפוליטיקה הייה פוליטקלי קורקט). אקט הקמפיין הכי טוב של אובאמה, לא ביוזמתו כמובן, הוא הסדרה 24 שהכניסה לקהל המצביעים את האפשרות כי נשיא שחור היא אופציה.

אולי כל הכסף הקל שנמצא בשעשועונים ובסדרות המציאות הוליד את חוסר התכנון והתהוללות הכלכלית שהיא הסיבה למשבר הפיננסי בו כולנו נמצאים עמוק בימים אלו, בסמוך לחרא. האם המערבונים המודרניים בדמותם של סרטי מלחמה ולחימה הם אלו שהפכו אותנו לקלי אצבע על ההדק? שהרי בסרטים הטוב הוא לעולם אינו פגיע והסוף תמיד טוב ותמיד ברגע האחרון. האם אנחנו כאן מחכים לרגע האחרון ההוא, שרק יישות קוסמית יודעת מתי יגיע, ויגאל אותנו ממסכת הייסורים הביטחוניים שהיא המציאות או הסרט בו אנחנו חיים בנקודת קיומנו הקטנה במרכז ציר הרשע, שגם הוא יציר עטם של יוצרי טלוויזיה (לפחות ממה שאני מבין).

בעודי כותב גרסאות שונות של הקטע הקצר הזה וחושב על עוד ועוד מקרים בהם המציאות הפכה לסרט, והבדיוני, לחילופין הכתיב את המציאות חשבתי על משהו אחר:  במקום לשנות את העיוות המחשבתי הנוכחי, אולי נלך בדרך מעט פשוטה יותר וננצל את כוחו ואת המומנטום העצום שהוא צבר במהלך השנים האחרונות לטובתנו. אמר לי פעם אדם חכם "הבוס שלך לא מבין כלום ממה שאתה עובד עליו ובסופו של יום הוא נסמך על נתונים שבשליטתך בכדי להעריך אותך – מה שתאכיל אותו זה מה שיבנה את תמונת העולם שלו". כוונתי בכל זה היא פשוטה – אם מה שאנחנו מציגים הופך למציאות ורצוננו במציאות אחרת, הדרך היא אחת ואחת בלבד.

בברכת חג שמח והרבה מצות בפיתה …

  1. אמבר
    13/04/2009 בשעה 08:47

    כל כך נכון…

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: