Archive

Archive for אוגוסט, 2010

רוצים להיות בגמר של הישרדות: אוהדים נגד שורדים? זו ההזדמנות

כמו בכל עונה של הישרדות, הגיע הזמן לבלוג לחלק לכם כרטיסים לגמר הישרדות. הפעם הגמר בכרמיאל, ועל אף העובדה שדודתי היא יקירת העיר כרמיאל, אני אוותר על הנסיעה הארוכה ואראה את הגמר בבית (צריך גם להכין קומיקס…). אתם לעומת זאת יכולים לזכות כאן בזוג כרטיסים לגמר!!

אוהבים את שפקס? עידן קפון? בשבקין או (חלילה) את שרון? רוצים לראות מי מהם ינצח ואיך המושבעים מחפשים עוד דקות קטנות של תהילה (אהמ, הדס הורנבלט שרה, אהמ)? כל מה שעליכם לעשות הוא:

9

לכתוב חמשיר שפקסי למהדרין (כלומר, לא חמשיר בכלל, אלא סתם חריזת חרוזים)! אין מגבלות, אבל בבקשה בלי מגילות אסתר. את החמשיר אפשר לעשות כל דבר שקשור להישרדות – על המתמודדים, על ההפקה, על הטוויסטים המיותרים, על פשלות העריכה או על מות הפורמט (AKA ההדחה השערורייתית של אביגיל).

חשוב מאד – על החמשירים להגיע לכתובת המייל שלי: mayashoval @gmail.com (הסירו את הרווח) עד יום ראשון ב-10:00 בבוקר, כי על הזוכה להתייצב במשרדי ערוץ 10 ביום ראשון לקחת את הכרטיסים!!

החמשיר שהכי נאהב יקבל זוג כרטיסים לגמר. אם יהיה צמוד מאד, אולי נצליח לקבל עוד כרטיסים מערוץ 10, אבל אני לא מבטיחה כלום. בבקשה לא לבוא בטענות אח”כ שהחמשיר הנבחר לא היה מצחיק או לא היה טוב. אל תהיו קרציות.

בהצלחה!!

אחד העם 101: חתולה שחורה על גג רשת לוהט

בשבוע שעבר נפל בחלקי להצטרף להקרנה מיוחדת לאוהדי הסדרה בפייסבוק, של פרקים 5 ו-6 של אחד העם 101, על גג רשת ברמת החייל. היו נקניקיות של נקניקולור, חולצות ומדבקות של מירי וחבשוש ואחד ארז בן הרוש.

אחד העם היא קאלט, ולכן במקום שאקשקש קשקושים על המקלדת, עדיף לתת למירי, אילנית, יפית/יפעת, רובן ושאר החברים את הבמה.

 

.

בברכת, פירסט וי איט דה כריך, דן פרללה פרללה:

 

.

מה ‘ככפת לי!

המועצה המקומית: קומיקס הישרדות פארודי – מועצות שלא פורסמו בנענע

הקומיקס של פרק 16 צונזר על ידי ערוץ 10 ולא פורסם. בפרק 17 נתבקשנו לשנות טקסט שכביכול פוגע בגיא זוארץ – שני הקומיקסים מובאים כאן בגרסתם המקורית.

את כל הקומיקסים אפשר לראות בג’נענע (קישור ישיר לכל המועצות).

פרק 16 (צונזר ולא פורסם עד היום בשל “ביקורת חריפה” מדי):

ep16

פרק 17 מובא כאן המקור. התבקשנו לשנות בדיחה על גיא זוארץ, זו הגרסא שפורסמה – הבדיחה שונתה מגיא זוארץ לטל אנגלנדר:

ep17

חבל.

:קטגוריותהישרדות, המועצה המקומית תגיות:

מחשבות בעקבות Inception (מכיל ספוילרים)

נראה שכולם מאוהבים באינספשן. הביקורות מהללות – 92% רייפ טומטוס ו-9.2 ב-IMDB – ופייסבוק וטוויטר מלאים במחמאות והתפעלויות מאנשים שכרגע יצאו מהסרט, ובטוחים שזה הסרט הטוב ביותר שראו בעשור האחרון.

בוא נגזים עוד קצת.

הסרט טוב, זה נכון, אבל מכאן ועד הסופרלטיבים שנכתבו עליו יש דרך ארוכה.

אז נכון, אני ממש לא מבקרת קולנוע (ובהקשר הזה כדאי לקרוא את הביקורת והתגובות אצל יאיר רווה), אבל כתלמידה מצטיינת שרואה הרבה סרטים ותכניות טלוויזיה, הסרט הרגיש לי די סתמי. דברים שכבר ראינו בעבר (מטריקס, Abre los ojos), וטוויסטים שרואים ממרחק של קילומטר (למשל מאל והאינספשן הראשון).

אז הנה מספר תהיות שעלו בי לאחר הצפיה בסרט, כפי שהועלו בפייסבוק שלי. זה לא ממש מאוגד לרעיון מרכזי, אתכם הסליחה:

  • אינספשן היה מאכזב בצורה קיצונית. אולי אלו הציפיות הגבוהות, אבל הוא היה טרחני וארוך מדי. שלא לדבר על זה שכל טוויסט בעלילה ראיתי מראש (וש’ יעיד על כך, כי הצקתי לו בקולנוע). והסוף גם כן היה ידוע מראש אחרי 5 דקות של הסרט בערך.
  • מסובך הוא ממש לא היה, מה שכן היו הם חורים בעלילה, משחק לא אמין בעליל של אלן פייג', מערכת יחסית לא אמינה בין הדמות שלה לקוב ויותר מדי אקשן בשביל סרט שאמור להיות יותר מחשבתי, נקרא לו.
  • מבחינת אקשן ואפקטים הוא היה מרהיב. אבל אם את אוואטר אהבתי כי היה מרהיב, אינספשן אמור להיות סוג אחר של סרט. בסה"כ היה בסדר, אבל ממש לא 9.2 ב-IMDB. אם זה תחת סרט אקשן עם עלילה לא בנאלית, אז אני מוכנה להיות פחות ביקורתית איתו.
  • חורים בעלילה –
    • העיקרי והענקי, מבחינתי, הוא איך בדיוק חומר כימי ממשי משפיע בתוך החלום? את המזוודה אני עוד יכולה להבין שהכניס הארכיטקט, אבל איך חומר כימי ממשי כביכול אמור להשפיע עליך בחלום, ולהכניס לעוד תת-חלום, ולעוד תת-חלום…
    • בשלב השני, במלון, קוב מסביר לפישר, כמיסטר וואטבר, שהשינויים בגרביטציה והגשם שפתאום בה והולך זה בגלל שהוא חולם. אבל אם אמרנו ש-3 שניות ב"זמן האמיתי" (שגם הוא היה חלום) הן משהו כמו 20 דקות בחלום – אז בעצם כל השינויים הקטנים האלה לא מורגשים בכלל.
      ככל ש”יורדים” בחלומות הזמן מתארך. ג’וזף גורדון לוויט היה במעלית משהו כמו 20 דקות. היו לו 3 דקות להספיק לג'אמפ הראשון ברגע שהוא התחיל לשמוע את המוזיקה (כשהואן מתחיל ליפול) – הוא פספס, ואז התחיל כל האלמנט של חוסר בגרביטציה, (ואם כבר אנחנו מתייחסים שוב לנקודה הזו אז גם החבר'ה בשלג היו אמורים לרחף באוויר, בדיוק כפי שפישר כביכול מרגיש את השינויים מהלבל הקודם).
      ארתור מספיק להגיע לג'אמפ השני (כשהוואן פוגע במים), וזה גם חור בעלילה – מה היה קורה אם הוא כן היה מספיק להכין את הג'אמפ הראשון (הוא היה הרי ממש קרוב לזה) בזמן שהחבר'ה בשלג אפילו לא הגיעו למבצר?
      גם הג'אמפים המסונכרנים לא הגיוניים במיוחד בגלל אלמנט הזמנים.
    • אם החולם יכול לשלוט בחלום שלו, כמו ארכיטקט, אז למה יוסוף, שהוא החולם הראשון, לא בנה פשוט איזה מגה מבצר מסביב למחסן שבו הם היו, או בנה לעצמו טנק משוכלל איתו יסתובב ברחבי העיר עד שיגיעו לגשר.
      ואם רק הארכיטקט יכול לשנות דברים, אז למה אלן פייג' לא שינתה דברים? באיזשהו שלב קוב שואל אותה אם יש דרך מהירה יותר, למה היא לא פשוט שינתה איזה משהו. פישר כבר ידע שהוא חולם בשלב הזה, אז זה גם לא היה נראה לו מוזר מדי. הסבר של “הפרוג’קשנס ידעו שהיה שינוי ויתקפו את הארכיטקט” הוא לא הגיוני, כי גם ככה תקפו אותם, ויותר מזה זה דווקא היה משרת את המצב – הפרוג’קשנס היו מנסים לפגוע באלן פייג’ ולא בפישר.
    • כשקוב וסאיטו מתעוררים במטוס הם כבר לא מחוברים למזוודה. נדמה לי, אבל אני לא בטוחה, שגם במעלית הם נותקו מהמזוודה לפני הג’אמפ – אז איך הם יכולים להמשיך להיות אחד בחלומו של השני? ובכלל, מה קורה כשמנתקים מישהו מהמכונה? האם הוא מתעורר? האם ממשיך לחלום? ומה קורה כשנגמרת ההשפעה של החומר המרדים של יוסוף? נשארים בחלום? מתעוררים? עוברים למצב של לימבו?
      לא מסבירים לנו במדויק מה קורה עם הלימבו הזה, ואיך מתעוררים אם מפספסים את הג'אמפ. ואיך זה שהחבר'ה שנכנסו איתו פנימה לא שאלו את זה לפני…
    • שלא לדבר על למה קוב בוטח במישהו שמחטטת לו בתת מודע בלי רשותו.

אשמח לקרוא מה דעתכם, ואם יש לכם תשובות לתהיות שלי.

:קטגוריותסרטים תגיות: ,
%d בלוגרים אהבו את זה: