ארכיון

Archive for the ‘טובת הנאה’ Category

“תם הטקס” – הרווק

גילוי נאות: הייתי אורחת של מלון קראון פלאזה עם מספר בלוגריות נוספות, ואת הכותרת שאלתי מליעד קליין המהממת, מבלוג הרווק.

הרווק סוף סוף הגיע לסיומו. גיא גיור בחר בדפנה דה גרוט, ובא על נטלי תורג’מן שלום. או לפחות חיי אומללות כבחורה התלותית מהרווק, שרק רוצה להתחתן ולהביא ילדים ולשמור את השבת. נו טוב.

אני חייבת לציין שלא יצא לי לעקוב יותר מדי אחרי הרווק. הסדרה הועתקה בשלמותה כמעט מהפורמט האמריקאי, ונראה לי שבגלל זה לא התחברתי יותר מדי. לראות בחורות ישראליות למהדרין מפזזות בשמלות ערב ותסרוקות מהודרות בכל תכנית, פשוט לא עשה לי את זה. יותר מזה, זה שיעמם אותי. לשמוע שוב ושוב איך נטלי מתאהבת, וולרי מתאכזבת, וגיא מחלק ורדים – נמאס די מהר.

2010-05-11 21.51.18 2010-05-11 21.12.27 2010-05-11 20.35.28 2010-05-11 20.08.40 2010-05-11 19.58.13

אז ברכות לגיא ולדפנה, שלפי התכנית של היום שאחרי נראה שהם באמת מאוהבים, ותודה למלון קראון פלאזה סיטי סנטר על ארגון מסיבת צפייה לבלוגריות הכי חינניות ברשת. אכלנו, שתינו, צפינו ונהננו. עברנו גם סדנת העצמה נשית, שמתוך הערכה לנשים הבאמת מקסימות שהעבירו אותה, אני לא ארחיב יותר מדי מדוע לא התחברתי לנושא.

אם אתם רוצים לקרוא עוד על האירוע, ציפור לחשה לי שגם רועי חיוך, בלוגר הרכילות מספר 1 של היקום, היה שם 🙂

נתראה ברווקה?

שלושה סרטים שכדאי לצפות, גם דרך Orange Time

כשהצעתי לגל להצטרף למפגש מועדון בלוגרים של Orange Time  לקידום אתר האינטרנט שלהם, המציע סרטים חדשים וסדרות טלוויזיה (ישנות) לצפיה חוקית בתשלום, הוא לא ממש הבין למה הוא צריך להגיע אם הוא לקוח של סלקום. ובזה נראה לי מסתכמת הבעיה המרכזית של Orange Time. אם תשאלו אנשים מה האתר ולמה הוא משמש, רובם המוחלט לא ידע. גם אלו שראו את הפרסומות בטלוויזיה עם ממזרים חסרי כבוד, רובם יחשבו שזה משהו ללקוחות אורנג', איזה פורטל סלולרי או משהו אחר שאפשר לראות בו את האח הגדול. וחבל.

לא יצא לי עוד להשתמש באתר. עברו כמה וכמה שנים מאז שהיה לי מנוי בספריית וידאו, או ששילמתי על צפיה בסרט בטלוויזיה/מחשב. גם ככה אני רואה בעיקר טלוויזיה, ואם אני כבר רוצה סרט אז מורידים מהאינטרנט. אורנג' נתנו לי, ולבלוגרים נוספים, גישה חינם לאתר למשך חודש, בו אני יכולה, תאורטית, לצפות בכמה סרטים שארצה כדי להמליץ לכם על 3 סרטי חובה.

ממזרים חסרי כבוד: 14.89 שח

מה כבר אפשר לכתוב על טרנטינו שעוד לא נכתב? בטח ובטח על ממזרים חסרי כבוד, אחד מסרטיו הטובים והשנויים במחלוקת של טרנטינו.

אחרי הצפיה הראשונה בקולנוע היה לי מאד קשה עם העובדה שנהנתי מהסרט – משהו בעובדה שטרנטינו מרשה לעצמו לשנות את ההיסטוריה עשה לי קצת רע. בצפיה השניה כבר הרשתי לעצמי להנות, ובבסיסו של עניין הסרט מאד מהנה. מצחיק, מרגש ועם קליימקס מטורף בסיום.

image

הר ברוקבק: 9.89 שח

לא מצליחה להבין איך הסרט הרגיש והמדהים הזה, קיבל רק 3 כוכבים באתר. אני פה כדי לתקן את זה. סיפור מרגש על שני קאובויז קשוחים בהרי הרוקי (הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול), שמגלים שהם מחבבים אחד את השני בצורה קצת אחרת. ראיתי את הסרט כל כך הרבה פעמים, ובכל פעם מחדש אני בוכה ובוכה…

מילק: 14.89 שח

סרטם המצוין של שון פן, שזכה באוסקר על התפקיד, והבמאי גאס ואן סנט, על הארווי מילק, ההומוסקסואל מחוץ לארון הראשון שנבחר לתפקיד ציבורי בארה"ב. הסרט עוקב אחר מילק בסן פרנסיסקו של שנות ה-70, דרך בחירתו למועצת העיר של סן פרנסיסקו, ועד לסיום הבלתי הנמנע. מרגש מרגש מרגש.

יש מספר סרטים שהפתיע אותי שלא נמצאים בספריה: חומות של תקווה, רקוויאם לחלום, וול-אי, האביר האפל. אבל כנראה שאי אפשר לבקש שכל הסרטים בעולם יהיו באתר (לפי החיפוש ישנם כ-700 סרטים באתר).

לגבי מחירים, נראה שמחיר סרט חדש הוא 14.89 שח, וסרט רגיל הוא 9.89 שח. אפשר לשלם באשראי או דרך חשבונית אורנג' ללקוחות החברה.

גילוי נאות: הייתי אורחת של אורנג', וקיבלתי גישה חינם לאתר למשך חודש.

:קטגוריותטובת הנאה, סרטים תגיות:

מסיבת הבלוגריות של "הרווק"

ערוץ 10 הרים ביום רביעי האחרון מסיבת רווקות מושקעת לחבורת בלוגריות מצומצמת, שלא ממש ידעה למה לצפות במהלך הערב במלון דן ת"א. נראה שערוץ 10 רצו להעביר לנו את חווית הבנות ב"רווק", רק בלי הקאט פייטס ושמלות הערב הגרנדיוזיות: ארוחת ערב מושקעת? צ'ק; מניקור ואיפור מקצועי? צ'ק; אירוח בסוויטה נשיאותית מפנקת? צ'ק צ'ק צ'ק!

את הערב התחלנו בארוחה במסעדת D של מלון דן ת"א. פטפטנו לנו והכרנו אחת את השניה. שמחתי במיוחד להכיר סוף סוף את אודליה, הרווקה בהפרעה, שגם בארוחה שמרה על רמת הומור גבוהה למדי 🙂

לגבי האוכל – המסעדה כשרה, ולצערנו זה אומר שהרמה תמיד קצת נפגעת. טעמנו מנות ראשונות (המעין קרפצ'יו רוסטביף טעים מאד, כמו גם הסיגר במילוי הפרגית),  עיקריות (הדג שלקחתי היה יבש למדי וחבל), ובעיקר שתינו הרבה שמפניה. את הקינוחים שמרנו לסוף הערב, בסוויטה הנשיאותית, שעוד נגיע אליה בהמשך.

תפריט מסעדת D הבנות מרימות כוסית

התמונות באדיבות ליאת אלבלינג

ערוץ 10 רצו לתת הרגשה של מסיבת רווקות – ואכן בחרו בקלישאות הכי גדולות שיש – מניקור, איפור מקצועי וקוראת בקלפים! כבחורה הכי לא בחורתית שיש, אף אחת מהתחנות האלו לא הלהיבה אותי יותר מדי, אבל אחרי שכנועים רבים (וכמה כיפופי ידיים) הסכמתי להתאפר. אחת מבנותיו של ירין שחף מרחה אותי בפודרות וסמקים, ופתאום נראיתי בת גילי (ואני לא אוהבת להראות בת גילי), אבל הבנות אמרו שזה מקסים, אז שיהיה. משם עברתי לעמדת המניקור של גיורא שביט, שם היה דווקא נחמד והסכימו למרוח אותי בלק שקוף ולא יותר מזה 🙂 על הקוראת בקלפים ויתרתי, מסיבות מובנות… עמדת המניקור של גיורא שביט

כשהשעה 21:00 התקרבה העלו אותנו לקומה החמישית של מלון דן, לסוויטה הנשיאותית. מסתבר שלאונרד כהן וליידי גאגא ישנו בה, ומדונה התארחה בסוויטה השכנה. מגניב. הסלון של הסוויטה הזו בגודל של כל הדירה שלי, ואני לא מדברת אפילו על המרפסת הענקית שמשקיפה לים או הג'קוזי הענק. קיוויתי שיתנו גם לישון בסוויטה, הרי גם ככה עשינו כבר בלאגן שם, אבל לא הסכימו. חבל. גם ככה הייתי צריכה להיות בת"א למחרת בבוקר 😀

צופות ברווק

ומה עם "הרווק" אתם שואלים? בנות בלי מודעות + הרבה ספריי לשיער = ריבים, תככים, וטסטמוניאלס משעשעים. לראות את נטלי אומרת שוב ושוב כמה היא ביישנית וכמה היא רוצה להתחתן מצד אחד, ומצד שני לראות את יעל לוי ומחשופה הנדיב מספרת על בית אבא (הרב) – אלו ממש שני צדדים של אותה ילדה פאתטית שמפחדת להיות בת 26 ובלי טבעת. לפחות גיא העיף את זוג התאומות דקה אחרי שהגימיק שלהן נגמר, והשאיר את מיתר "אני הכי אמיתית וטובת לב" לעוד שבוע של ביצ'יות מזוקקת.

טקס הענקת הוורד אם אין גיא גיור, לפחות יש ורד

גם אני קיבלתי ורד!

החבר'ה של ערוץ 10 הכינו סרטון קצר שמסכם את הערב שלנו, בחלק האחרון, בלימוזינה, כבר לא הייתי (נסיעה ארוכה הביתה), אבל נראה שמכתב מגיא גיור בשילוב שמפניה ומצלמות מוציא מכל בנות ישראל את האינר-פקאצה שלהן.

אגב, את הרשמים של הבנות האחרות תוכלו למצוא בבלוג של ערוץ 10, שמרכז את כל הקישורים.

תפריט צרפתי ב"פורלין"

ביום שלישי האחרון התאחרנו ש' ואני בפורלין. ליאור ואמיר, בעלי המעדה, מאמינים מאד בקשר עם הקהילה ובלוגרים (כאנשים שפשוט אוהבים לאכול, בלי יותר מדי פלצנות) וקיבלנו הזמנה לבוא ולהנות מהתפריט הצרפתי החדש. ונהננו.

הגענו למסעדה בשעה מאוחרת יחסית, 21:45. המסעדה היתה מלאה כמעט לגמרי. מסתבר שהיו בו זמנית 2 אירועים, אחד בשטח המסעדה עצמה (ניחשנו שמדובר בבר-מצווה של ילד אמריקאי אמיד), והשני בחדר האירועים האחורי. כמות הסועדים לא הפריעה לקצב המסעדה, והכל נראה מתקתק ועובד מצוין.

בר מצווה? פורליןשמפניה ורודה הפכה להיות המשקה האהוב עלי

למנה ראשונה החלטנו לקחת טרין דה קמפניה וסרדינים כבושים. הסרדינים הכבושים קיבלו מחמאות מטורפות ב- Eat&Twit אז היינו חייבים לנסות. מה נגיד, מפתיע שחומר גלם "פשוט" כל כך כמו סרדינים יכול להפוך למעדן כזה. חיסלנו את הצלחת, ולא שכחנו לנגב את הרוטב. הטרין דה קמפניה, שלא הכרנו לפני, הוא מעין רולדה מבשר בקר וחזיר מעורבב. הטרין הוגש עם ריבת בצל מעולה וטוסטונים שהשלימו את המנה באופן מלא.

סרדינים כבושים בנוסח מרסייטרין דה קמפניה עם ריבת בצל

למנות העיקריות לקחתי סינטה בחרדל דיז'ון, וש' לקח את הבויאבז, מרק דגים ופירות ים. מזל שהחלוקה היתה כך, אני מאד אוהבת פירות ים ודגים אבל מרק הדגים היה יותר מדי "פישי" בשבילי. ש', לעומת זאת, התלהב מאד וממש אהב. ואכן, הצלחת הענקית (לדעתי מספיק בכיף ל-2 אנשים) חוסלה כמעט בשלמותה, כולל טבילות לחם רבות. טעמתי שרימפ אחד מהבויאבז שהיה רך נימוח ופשוט מדהים. הסינטה היתה עשויה (מדיום) להלכה וטעימה עד מאד. (לחצו על התמונות להגדלה)

בויאבז דגים ופירות יםסינטה ברוטב דיז'וןהסינטה בחצי הדרך

לקינוח לקחנו קרם ברולה וטארט טאטן. את קרם הברולה טעמתי ב- Eat&Twit אז נתתי לש' להנות ממנו, אני התענגתי על הטארט טאטן, עוגת תפוחים אישית ומדהימה. פעם שניה ברציפות שהקינוח של פורלין כובש אותי לחלוטין. טארט פשוט מעולה!

הטארט טאטן המעולה של פורלין

אני מודה לליאור על האירוח. בפעם הבאה כבר נבוא כל המשפחה להנות מהבישולים המצוינים של שף אמיר מרקוביץ.

פורלין ביסטרו דגים ופירות ים, פרישמן 10 פינת הירקון, תל-אביב. התפריט הצרפתי,110 שח לסועד, מוגש בכל חודש יוני, אז מהרו לפני שיגמר!

מסעדת פורלין Eat & Twit

לאחר שסערת הישרדות קצת שכחה, אפשר לחזור ולפרסם פוסטים ש”נתקעו” בקנה.

ביום ראשון שעבר, 17/05, השתתפתי באירוע ראשון מסוגו, לפחות בישראל. מסעדת פורלין בת”א, מסעדת דגים ופירות ים שכבר 16 שנים פועלת בפרישמן פינת הירקון, הזמינה אותי ועוד כ-20 טוויטריסטים ובלוגרים שאוהבים לאכול (ולצלם ולכתוב על זה) לארוחה בת 3 מנות לרגל תפריט הקיץ החדש.

ליאת ורדי-בר שאירגנה את האירועשף אמיר מרקוביץ

למנה ראשונה לקחתי טרטר סלמון. אני מאד בעייתית עם סלמון. אני אוהבת אותו אפוי, מטוגן, בסושי וכד’ אבל שונאת אותו מעושן. במנה הזו לא כל כך אהבתי את הסלמון. למזלי שכנתי לשולחן אתי (@etis) לא אוכלת בשר חי. אז טרפתי את הקרפצ’יו פילה בקר שלה. מעולה.

DSCN5298 קרדיט: ניב קלדרון

בין לבין האוכל, העדכונים בטוויטר והפטפוטים שלנו, היינן שוקי מיקב עגור הסביר לנו על כל כוס יין שקיבלנו. אני די בעייתית ביין. משהו עם האלכוהול והחמיצות שעולה לאף בדרך כלל נגמר אצלי באפצ’י מבאס. יין אדום אני בכלל לא אוהבת (וגם לא טעמתי), ואני גם לא ממש אוהבת לשתות יין עם האוכל. מאמינה שאוכל טוב צריך להוריד דווקא עם מים :-D. אהבתי מאד את יין הרוזה של יקב עגור. אני מאוהבת ביינות רוזה, זה באמת היין היחיד שאני ממש אוהבת בכל קונסטלציה. חבל שבמסעדות בארץ קשה למצוא אותו, ואם כבר יש אז הוא תמיד יגיע רק בבקבוק (והיי אני צריכה לנהוג אחר כך!). כשהייתי בארה”ב בתחילת השנה הבאתי איתי ארצה בקבוק רוזה מעולה של יקב בוטיק קטן בסן דייגו. היה שווה את כל הליפופים בפצפצים.

DSCN5311 באדיבות ששת שץ

למנה עיקרית לקחתי את חגיגת פירות הים. מולים, סרטנים, קלמרי ושרימפסים שחו ברוטב קרם שום בתוך מחבת כבד. יאמי! קצת הסתבכתי עם הסרטנים… אני בטוחה שהשארתי חצי מהבשר שלהם בתוך השיריון… מולים עד היום לא ממש טעמתי. הדיבורים בשולחן היו שהמולים לא משהו. לי היה טעים.

לקינוח לקחתי קרפצ’יו אננס שהיה השוס של הערב. המחיר של אננס טרי בארץ הוא פשוט שחיטה. 40-60 שח לפרי אחד זה בלתי סביר. אם אחזור שוב לנוסטלגית טיולים, כשטיילתי בברזיל לפני כמה שנים אננס היה בשבילנו כמו תפוחים בעונה בארץ – זמין בכל מקום, טעים וזול.

DSCN5330לסיכום היה טעים ומהנה. החברה, האווירה, האנשים שפגשתי והכרתי וכל החברותא הזו היה פשוט נהדר. וכן, כנראה גם העובדה שהפכתי לאוכלת חינם 😀

 

לקריאה נוספת: ניוזגיק, גל גרנוב, ששת שץ, שרה פגין, דביר רזניק, פורום ביקורת מסעדות בתפוז, mytaste ואני בטוחה שיש עוד רבים וטובים.

את כלל התמונות מהאירוע שצילמתי תוכלו למצוא באלבום Live.

:קטגוריותאוכל, טובת הנאה, מאיה

סאנשיין בע"מ – Sunshine Cleaning.

בשישי האחרון הלכנו לראות את הסרט סאנשיין בע"מ (Sunshine Cleaning) בסימנטק הרצליה כהקרנת טרום-בכורה. האחרונים פתחו חשבון טוויטר לא מזמן, והחליטו לצ'פר את הטוויטרספרה הישראלית בכרטיסים חינם (למדו מקולנוע לב).

הסרט מספר על אם חד הורית (איימי אדמס), שהיתה הכוסית של השכבה בתיכון ועכשיו מנקה בית, וצריכה להרוויח כסף ומהר אחרי שמעיפים את הבן שלה מבית הספר. אז מה היא עושה? פותחת חברה לניקוי זירות פשע יחד עם אחותה (אמילי בלאנט המצוינת). יחד איתם אפשר למצוא את אלן ארקין, שאני ממש אוהבת, ואת סטיב זאהן בתור המאהב/אקס-בויפרנד מהתיכון שעכשיו בכלל נשוי, ואיש עם יד אחת! אני הייתי קוראת לזה דרמה קומית שחורה. וכן, נראה שהחבר'ה רצו לרכוב קצת על ההצלחה של Little Mis Sunshine (אותם יוצרים :-))

טריילר:

סרט חמוד, קטן, מרגש ומצחיק. כזה שלא ישבור קופות, אבל יחמם את הלב. ש' פחות נהנה ממני וטען שאין לסרט קליימקס, אבל אני לא הרגשתי צורך באחד. זה סרט קטן ועצמאי, וככזה הוא לא צריך להגיע לאיזה סיום מפוצץ. לי זה מספיק.

ענבר מציינת ש: "הסרט מדכא עם טאץ' של אופטימיות. מאד אהבתי את השחקנים, בעיקר את הילד – יש לו עתיד (בתקווה שלא יצא כמו ההוא מהחוש השישי, היילי ג'ואל אוסמונט)".

בכלל הטוויטר הזה זה משהו. עזבו אתכם מאשטון קוצ'ר ו-CNN, הכיף האמיתי בטוויטר הישראלי הוא הפריביז 🙂

רוצים לקבל דיווח למייל כשיש פוסט חדש? לחצו כאן

:קטגוריותטובת הנאה, סרטים

קרב סכינים: אליפות המסעדות – משתה בג'ירף מועדון הקצינים

לכבוד העונה החדשה של קרב סכינים, שמתחילה ביום חמישי הזה, 16/04, בשעה 21:00 בערוץ 10, הפכתי להיות ירון קסטנבוים ורן שמואלי לערב אחד. איך זה קורה בדיוק אתם שואלים? אז ככה…

בעונה הזו של קרב סכינים יש טוויסט נחמד. במקום קרבות רגילים בין שף ישראלי והשף סטפן/אלפרדו, אנחנו מקבלים דו-קרב קולינארי בין 8 מסעדות ישראליות בתחומים שונים. בין המסעדות אפשר למצוא גם את האדסון אהובתי, כפי שהשף עמיר אילן אישר לשאלתי בבלוג שלו. איזה כיף!

התוכנית הראשונה היא התוכנית האסייתית, בה מתחרים סושי סמבה (שחוץ מלראות את השלט שלהם ביום שישי בלילה כשהלכנו לאכול בהאדסון ברמת החייל לא הכרתי אותם) מול מועדון הקצינים של הג'ירף. עדית ג'אנה, מהבלוג של יועצת ארגונית, ואני הוזמנו לבקר במועדון הקצינים ולטעום מהאוכל שיככב בתוכנית.

קוקטייל 100 לתל אביבהגעתי למסעדה הערב ב-8. עדית איחרה מעט, אז התיישבתי. מיד קיבלתי מין קוקטייל שמפניה ורודה שינעים את זמני. כיף להיות מבקר מסעדות 🙂 כשעדית הגיעה המנות התחילו לזרום. מאד נהנתי מהעובדה שהמנות שהגיעו הן מנות שלא הייתי מזמינה בדרך-כלל. הג'ירף הרי ידוע בקיסרית החדשה המעולה שלו, והמנה האפגנית המצויינת, וכנראה שאם לא היו מחליטים בשבילי מה אוכל, הייתי אוכלת אחת משתיהן…

למנות ראשונות קיבלנו טטקי בקר, שאלו פרוסות פילה בקר צרוב ברוטב סויה ושמן שומשום (מתכון). סלט תאילנדי מעולה עם חתיכות עוף, עגבניות שרי, כוסברה ושאר ירקות (מתכון). וקיבלנו מנת ספיישל שלא נמצאת בתפריט, אטריות שחורות (שהוסיפו להם דיו דיונונים) עם בשר סרטנים טריים. באמת קשה לי לומר מי מהמנות היתה טובה יותר. פשוט מנות מעולות אחת אחת, שחוסלו במהרה על ידינו.

טטקי בקר פרוסות פילה צרובסלט תאילנדיאטריות שחורות עם בשר סרטנים  

לחצו להגדלה

אחרי המנות הראשונות כיבדו אותנו בסושי ספייסי טונה. ספייסי טונהאני חייבת לציין שעד הספייסי טונה הזה של הג'ירף, ממש לא אהבתי טונה בסושי. כנראה שבפעם הראשונה שאכלתי סושי עם טונה הסושיה פשוט לא היתה טובה במיוחד. מהיום – קומבינציות עם טונה בשבילי! (עכשיו נשארה רק השנאה לסלמון סקין). הסושי גם היה הדבר היחיד מעתה והלאה שסיימנו. התמלאנו כבר מהמנות הראשונות…

בקר בטובאןחוץ מהסושי קיבלנו גם מנה שנקראת בקר בטובאן,  שזה מין עיגולי פילה בקר שמבושלים באיזה כלי מיוחד שנראה כמו טאג'ין, ומגיעים לשולחן רותחים ומבעבעים. קצת התאכזבתי מהמנה הזו. ההגשה מדהימה, אבל המנות הראשונות האפילו על הבקר. המנות האחרות היו מורכבות מאד, ואילו הבקר היה די פשוט. טעים אבל לא מיוחד.

העיקרית השלישית שקיבלנו נקראת תאי-פיש על הפלנצ'ה. גם אותה לא מצאתי בתפריט. מדובר בחתיכות פילה בורי מצופות בתוספת סלט שעועית תאילנדית, שמזכיר מאד את סלט הבריאות של מוזס. הדג היה מעולה. חבל שלא היה לנו כבר מקום בבטן 🙂

 תאי פישהשולחן שלנו בג'ירף מועדון הקצינים 

את הסעודה קינחנו בקינוח חדש שמריצים במסעדה, טפיוקה. עד היום הכרתי טפיוקה רק כמין פודינג שנותנים לזקנים בבית אבות. היה כיף לגלות שבעצם מדובר בקינוח טפיוקהטעים במיוחד. הטפיוקה מגיעה ב-3 וריאציות, עם בננות מקורמלות, כדור גלידת מנגו וסלט פירות. הכי אהבתי את הטפיוקה עם הגלידה.

אחרי הטפיוקה עוד הגיע אלינו ברולה פירות, שזה מין טוויסט על קרם ברולה רגיל. כבר לא היה לנו מקום בכלל בכלל אז נשנשתי רק את הגלידה. חבל כי זה נראה טעים במיוחד.

 

לסיום, אחרי שטעמנו חלק נכבד מהתפריט של מועדון הקצינים, לדעתי הבלתי מקצועית יהיה קשה מאד לסושי סמבה להתעלות מול התותחים של הג'ירף. לא לחינם הג'ירף מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם כמסעדה האסייתית הטובה ביותר.

%d בלוגרים אהבו את זה: