Archive

Posts Tagged ‘צהריים’

יבנה מונטיפיורי: או איך זה לאכול אצל רושפלד שלוש פעמים בשבוע

השבוע הייתי בכנס בלוגו של אתר סלונה. הכנס היה מעניין מאד, והחזיר לי את החשק לכתוב (כפי שאתם רואים), אבל לא לשם כך התכנסנו. בסדנת "צילום אוכל" של בנות מתכוניישן מישהי הזכירה שאוכל ביתי זה בעצם מאד מרענן, ולא חייבים לאכול אצל רושפלד כל שבוע. זה קצת הצחיק אותי, כי כשחושבים על זה בחודשיים האחרונים אני אוכלת אצל רושפלד, ביבנה מונטיפיורי, משהו כמו שלוש פעמים בשבוע. ככה זה כשהעסקית של יבנה מונטיפיורי הפכה להיות הדבר הכי שווה בעיר.

יבנה מונטיפיורי מציעים תפריט ב-58 שקלים לעובדים באיזור (הקליקו להגדלה). במסגרת העסקית מקבלים לחם מצוין עם צלוחית שמן זית ובלסמי כפתיח, שתיה קלה (לימונדה, תפוזים וכד'), מנה עיקרית ותוספת. בין המנות הקבועות ישנה מנה יומית משתנה הנקראית "תבשיל היום של מיכל". מסתבר שמיכל זה לא שם קוד, ויש מישהי כזו במטבח. כל יום מיכל מכינה תבשיל אחר, כשקציצות העגל שלה הן הקציצות הטעימות ביותר שיצא לי לאכול בזמן האחרון.

אז מה אפשר לבחור? מהמנות הראשונות (הגדולות למדי) תוכלו לבחור בין סלט עלים עם רוטב ממכר, סלט קיסר (סזאר כפי שמופיע בתפריט) עם חסה פריכה וקרוטונים ממכרים, חציל בלאדי (סורי, לא אוהבת חצילים), טבולה לבנוני שלא כזה אהבתי ושישבוריק, כיסוני טלה דרוזים שמגיעים עם רוטב יוגורט כתום מעולה. אני בדר"כ הולכת על הקיסר, אבל לפעמים מגוונת עם השישבוריק. בתוספת עשרה שקלים תוכלו להנות גם מסלט העגבניות של הרברט סמואל, אבל שימו לב שכאן חסרות העגבניות הצלויות, שהן השוס הכי גדול בסלט המקורי. בכל מקרה מדובר בסלט מצוין וממכר.

במנות העיקריות אני שומרת אמונים לתבשיל היום של מיכל, שכבר הזכרתי למעלה, ולמנת ניתחוני חזה העוף אנצ'ו (שמופיעה בתפריט כ"חזה עוף קיצי בגריל" למרות שזו כבר הוחלפה). חזה העוף מגיע עם הגזר הכי טעים שיצא לי לאכול, שיש לו מין פריכות בלתי מוסברת פלוס קירמול שהופכים אותו לדבר הראשון שאני מחסלת במנה. במקור המנה מגיעה עם במיה, שאני לא מחסידיה הגדולים ומבקשת תמיד בלי. לעתים מקבלים ירוקים כמו נענע, פטרוזיליה ובזיליקום מלמעלה (פלוס גדול) או רק כוסברה (קצת מינוס). כדאי לברר אילו ירוקים מגיעים מלמעלה באותו היום.

מעבר לשתי המנות האלו אני יכולה להמליץ בפה מלא על מנת הכבדים (מעט מתקתקה) ועל ההמבורגר המצוין, שאני לוקחת אותו בלי לחמניה. מבין התוספות התוספת ה"בריאה" יחסית היא השעועית הירוקה שמוקפצת עם בצל כבוש ושום (ותועפות חמאה, יאמי), הפירה מושחת בטירוף וכנראה גם מורכב מ-50% חמאה, 50% תפוחי אדמה, ואם בא לכם לגמרי להתפרע – לכו על הצ'יפס. כבר הרבה זמן לא אכלתי צ'יפס ביתי, מטוגן, כל כך טוב.

כאמור, אנחנו כבר די קבועים במקום (כבר קראו מקרים שבו 15 עובדים מהחברה היו במסעדה בו זמנית) ואפילו מכירים אותנו בשם, לפעמים מפנקים אותנו בגלידה ביתי לקינוח. גלידת וניל צהובה צהובה עם רוטב שוקולד קרנאץ' מעולה מלמעלה (24 שקלים כקינוח בעסקית), סוגרת את הפינה ומחזירה אותנו לעבודה עם חיוך:

דן ואמיר מדגמנים גלידה עם חיוך

ומה לגבי רושפלד? במסעדה הוא לא נמצא כל יום, אני בטוחה בכך, אבל כן ראיתי אותו כמה וכמה פעמים, גם במטבח וגם בשטח המסעדה (אפילו מוציא מנות באיזור הבר), ונראה שהוא שולט על העניינים.

לסיכום, לדעתי האישית מדובר בעסקית הכי שווה בת"א. אם יש לכם תן-ביס או סיבוס צפו ל-10% הנחה נוספת, כך שבעצם כל הטוב הזה יוצא לכם 52 שקלים בלבד. שווה כבר אמרתי?

%d בלוגרים אהבו את זה: